לילך בר עמי

"הלכתי כמעט עד הים", יומן דימויים, אביב, 2020

9.4.2020

לילך בר-עמי1.jpg

22.4.2020

לילך בר-עמי2.jpg

27.4.2020

לילך בר-עמי4.jpg

12.4.2020

לילך בר-עמי3.jpg

בסוף חודש מרץ, באביב, ה״סגר״ הראשון צמצם את התנועה במרחב, שינה את החוקים והשפה, מותר להתרחק עד מאה מטר מהבית. מעגל החיים החדשים שלי מתנהל בין הבית, הרחוב הריק, החלון, המסך. הוראות ההפעלה מצד הריבון משתנות במהירות, הבלבול רב, המציאות מעורפלת. הדימויים הם פיסות מציאות, פרגמנטים מתוך מרחב חדש, ניסיון להיאחז בדבר מה, לטוות נרטיב אישי, משהו קטן בתוך הסיפור הגדול. 

״השמש תזרח שוב״ אומר הגיבור במסך שלי, איש בריטי עשיר בן 99 שהצליח לגייס כסף רב למאבק בנגיף. אי אקזוטי אליו אני חולמת לברוח הופך למקום מאיים קמעה לאנשים שיצאו לחופשה, ספק אם יוכלו לשוב משם הביתה. 

באופן תדיר אני מנהלת "יומן דימויים" בחשבון אינסטגרם אישי. באמצעות המצלמה של הטלפון הנייד אני לוכדת דימויים. פרגמנטים של חיים. פיסות מציאות, זה אולי ניסיון לשלוט בזמן החומק, בעולם חסר יציבות שמשתנה במהירות, בזיכרון ושכחה, במציאות מתעתעת. 

  • YouTube
  • Instagram

מוזמנים לבקר בעמוד האינסטגרם וביוטויוב של לילך בר עמי

chair-icon.png